תביעות נגד משרד הביטחון ודברים שחשוב לדעת עליהן

אנשי כוחות הביטחון נחשפים לאירועים שונים כבדרך קבע. הם מסכנים את חייהם, יוצאים למבצעים מסוכנים, אך חשובים וכחלק מכך – לא פעם נפגעים באופן קשה.

במקרים מסוימים, חלק ממשרתי כוחות הביטחון סובלים מפגיעה אשר פוגעת ביכולת התפקוד שלהם ואף משפיעה על חיי היום-יום שלהם במידה ולא יקבלו טיפולים מתאימים, וכאשר זה המקרה – הרי שעליהם להגיש תביעה במטרה לקבל הכרה בתור נכי משרד הביטחון.

אז איך תביעות נגד משרד הביטחון עובדות, ומה עוד חשוב לדעת על נושאים אלו? בשורות הבאות נסביר.

מי יכול להגיש תביעה נגד משרד הביטחון?

יש לציין כי תביעות נגד משרד הביטחון מוגשות בעקבות נכות רפואית (ולעיתים גם בעקבות נכות נפשית), במקרים בהם הן נגרמו בעקבות השירות הביטחוני/צבאי וכתוצאה ממנו.

במילים אחרות – חייל או איש כוחות הביטחון אשר נפגעו במהלך השירות שלהם וכתוצאה מכך נגמרה אצלם נכות מסוימות יוכלו להגיש תביעה בעקבות זאת. נכות במקרים אלו מוגדרת בתור איבוד הכושר לפעולה רגילה, בין אם מדובר בפגיעה גופנית או שכלית.

יש לציין כי תחת הקטגוריה הזו נכללת גם מחלה או פגיעה קיימת שהוחמרה כתוצאה מהשירות. לצד זאת, חשוב לדעת כי תביעה מוגשת בגין נכות שנוצרה בגין אחד מהמקרים הללו, ובעצם ממשיכה ללוות את התובע גם לאחר השירות.

כלומר, כאשר חייל או איש כוחות הביטחון נחבל או חלה והוא למעשה השתקם לגמרי והנכות חלפה – אינו יהיה זכאי להגדרה בתור נכה משרד הביטחון.

יש לציין כי בכל מקרה חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון מוכח ומעמיק בתחום, כמו עורך דין משרד הביטחון גיל סאלם.

מה לגבי התיישנות?

הכלל אומר כי ניתן להגיש תביעות נגד משרד הביטחון עד שלוש שנים מיום השחרור, כאשר מדובר בחיילים (שירות חובה, קבע ומילואים) וכך גם באשר לאנשי כוחות הביטחון (שב"ס, משטרה, שב"כ, מוסד).

אולם, קצין תגמולים מטעם משרד הביטחון בהחלט רשאי להאריך את מועד הגשת הבקשה אם הוא סבור כי יש הצדקה לעשות זאת.

איך מתנהלת התביעה?

אחרי שקיבלתם קצת רקע, הגיע הזמן להבין כיצד מתנהלת התביעה עצמה:

• קליטת התביעה – התביעה מגיעה לקצין התגמולים שהוא למעשה הגורם האחראי על תהליך הקליטה ומיון התביעות.

• ניתוב התביעה ובדיקה רפואית אצל מומחה – קצין התגמולים לאחר מכן מעביר את המסמכים לרופא מומחה מטעמו. המומחה יבחן את התיק לעומקו, ייפגש עם התובע ויבדוק אותו. לאחר מכן יגיש למשרד הביטחון חוות דעת הנוגעת לעניין הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין האירוע הנטען.

• החלטת קצין התגמולים – לאחר קבלת חוות דעת מקצועית, יקבל קצין התגמולים את החלטתו בנוגע לאחריות משרד הביטחון לפגיעה. במידה ויחליט לאשר את הבקשה, התובע יעמוד לאחר מכן מול ועדה רפואית. במידה ויחליט לדחות אותה, התובע יוכל לערער על ההחלטה שהתקבלה לאחר שלושים יום.

אז מה היה לנו?

במקרים בהם התרחשה פגיעה אשר משפיעה על יכולת התפקוד של אדם כתוצאה משירותו בכוחות הביטחון – הרי שיש צורך להגיש תביעה שמטרתה להעניק לתובע את כל הזכויות המגיעות לו.

אולם, לפני כן יש צורך לבחור עורך דין בעל ניסיון בהתנהלות מול משרד הביטחון – כמו עו"ד גיל סאלם, שמסייע מזה שנים למיוצגים שלו לקבל את מלוא הזכויות שמגיעות להם.